מוקד 24/7 לליווי וסיוע
מענה אנושי בכל שעה, בכל יום — נקשיב, נכוון ונלווה. גם רק לשאלה.
אוהל אבלים ואזכרות — לשיחה עם נציג
נציג יד מכוונת מלווה את המשפחות בכל מה שקשור לאוהל אבלים ואזכרות. אפשר לכתוב בוואטסאפ ולקבל מענה אישי.
בימים שבין הפטירה לקבורה, ואחר כך בשבעה, המשפחה מתבקשת להחליט הרבה החלטות קטנות ברצף: מתי קורעים, מי אומר קדיש, מה מגישים בסעודת ההבראה, ממתי סופרים את שבעת הימים, מתי קמים. אלה לא שאלות של ידע — הן שאלות של רגע, וברגע הזה קשה לחפש.
החוברת נכתבה בדיוק בשביל זה. היא קצרה, מסודרת לפי סדר הזמן, ומנוסחת בלשון פשוטה — גם למי שאינו מכיר את המונחים. אפשר להדפיס אותה ולהניח בבית האבלים, לשלוח לבני משפחה שמגיעים מרחוק, או פשוט לפתוח בטלפון כשעולה שאלה.
אנחנו נותנים אותה בחינם, ללא הרשמה ובלי תנאים. זה חלק מהליווי שלנו למשפחות, ולא שירות בתשלום.
למה שתי מהדורות
הלכות האבלות משותפות לכל ישראל, אבל המנהגים בתוכן נחלקים — בעיקר בין מנהג אשכנז לבין מנהג ספרד ועדות המזרח. חוברת אחת ״ממוצעת״ הייתה מבלבלת יותר משהיא מועילה: משפחה שקוראת בה עלולה לנהוג במנהג שאינו שלה דווקא בימים שבהם היא הכי רוצה לעשות כראוי.
לכן כתבנו שתי מהדורות נפרדות. כל מהדורה כתובה מתחילתה ועד סופה לפי נוסח אחד, בלי ״יש אומרים״ מיותרים, כדי שתוכלו לקרוא ברצף ולדעת שמה שכתוב מתאים לכם.
אם המשפחה מעורבת — למשל בן זוג ובת זוג מעדות שונות, או ילדים שגדלו בבית כנסת אחר מזה של ההורים — קחו את שתי המהדורות, והכריעו לפי הוראת הרב שלכם. ככלל, האבלים נוהגים לפי מנהג אבותיהם ולפי מנהג המקום שבו יושבים.
מה יש בכל מהדורה
שתי המהדורות בנויות באותו סדר — סדר הזמן של המשפחה, לא סדר הספרים:
- פתיחה — למי אפשר לשאול שאלה כשאין רב מוכר למשפחה, ואיך סופרים את התאריכים שלכם (עם מקום לרשום אותם).
- מרגע הפטירה ועד הקבורה — מה עושים ראשון, ומי מטפל במה.
- אנינות — מה נוהג בזמן שבין הפטירה לקבורה.
- קריעה — מתי, איפה, ומה ההבדל בין אבל על הורים לשאר קרובים.
- ההלוויה והקבורה — סדר הדברים בבית העלמין.
- סעודת הבראה — מי מביא, מה נהוג להגיש.
- שבעה — מה נוהגים, ממה נמנעים, ומה קורה בשבת ובחג.
- ניחום אבלים — נוסח הניחום ומה נהוג במפגש.
- אמירת קדיש — מי אומר, כמה זמן, מה עושים כשאין מי שיאמר, ומה נוהגות הבנות.
- קימה מן השבעה — מתי בדיוק, ומה עושים באותו בוקר.
- שלושים — ממה עדיין נמנעים.
- שנה ויום השנה — האבלות על הורים וציון יום השנה.
- הצבת המצבה והזכרת נשמות — המועד המקובל ונוסח ההזכרה.
- נספח בסוף החוברת — למי שיושב עכשיו ליד חולה הנוטה למות, ועדיין לא אירעה פטירה.
ההבדלים המרכזיים בין שתי המהדורות
הטבלה הזו נועדה לעזור לכם לבחור מהדורה, ולא להחליף את החוברת עצמה. גם בתוך כל נוסח יש הבדלי מנהג בין קהילות.
| נושא | נוסח אשכנז | נוסח ספרד ועדות המזרח |
|---|---|---|
| משך השבעה וקימה ממנה | שבעה ימים מיום הקבורה, לפי הכלל ״מקצת היום ככולו״. בבוקר היום השביעי, אחרי תפילת שחרית, האבלים יושבים זמן קצר והמנחמים אומרים להם פסוקי נחמה ו״קומו מאבלכם״. | אותה ספירה — שבעה ימים מיום הקבורה. ביום השביעי, אחרי תפילת שחרית, נהוג שהחזן או אחד מנכבדי הקהל אומר לאבלים פסוקי נחמה; ואם אין מי שיאמר, האבלים קמים גם כן. בקהילות רבות נהוגה גם סעודה בליל סיום השבעה. |
| אמירת קדיש על הורה | אחד עשר חודשים, ואז מפסיקים — ואין חוזרים לומר קדיש עד יום השנה. | שנים עשר חודש פחות שבוע: בתום החודש האחד עשר מפסיקים לשבוע אחד, ולאחריו חוזרים לומר קדיש עד יום השנה. |
| הזכרת נשמות / אשכבה | תפילת ״יזכור״ (הזכרת נשמות) נאמרת ארבע פעמים בשנה — ביום הכיפורים, בשמיני עצרת, ביום האחרון של פסח ובשבועות — לפני תפילת מוסף. ביום השנה נהוג גם ״אל מלא רחמים״. | ברוב הקהילות לא נהגו ב״יזכור״, ובמקומו נאמרת ״השכבה״ — לגבר בנוסח ״מנוחה נכונה״ ולאישה בנוסח ״אשת חיל״ — בשבתות, בעליות לתורה, ביום השנה ובאזכרות. יש קהילות ספרדיות שקיבלו על עצמן גם הזכרת נשמות ביום הכיפורים. |
| סעודת הבראה | הסעודה הראשונה שאחרי הקבורה. מצווה על השכנים והמכרים להביאה — האבל אינו אוכל בה משלו. נהוג להגיש לחם וביצה קשה. סעודת הבראה אחת בלבד. | אותו יסוד — הסעודה מובאת על ידי אחרים, ובה מאכלים עגולים כגון ביצים, עדשים וכעכים. נוסף על כך נוהגות קהילות רבות לערוך סעודה גם בליל סיום השבעה, בשלושים ובאחד עשר חודש; ובחלק מעדות המזרח ובעדה המרוקאית נמנעים מבשר ומיין כל השבעה. |
| מועד הצבת המצבה | רוב קהילות אשכנז מציבות את המצבה ביום השלושים; ויש הממתינים עד תום שנים עשר חודש, סמוך ליום השנה הראשון. | רבים נוהגים להציב את המצבה מיד בתום השבעה (וכן מנהג ירושלים), ויש המציבים ביום השלושים. |
| שלושים ויום השנה | עד השלושים נמנעים מתספורת ומגילוח, מבגדים חדשים ומגוהצים ומרחצה של תענוג. באבל על הורים התספורת נדחית עד שנים עשר חודש, ועד שגוערים בו חבריו. יום השנה נקבע ליום הפטירה בלוח העברי — ואם נמשכה הקבורה כמה ימים לאחר הפטירה, בשנה הראשונה מציינים ביום הקבורה ומכאן ואילך ביום הפטירה: נר, קדיש, ״אל מלא רחמים״ ועלייה לקבר, ויש הנוהגים בו תענית. | עד השלושים נמנעים מתספורת ומשמחות, אך רחצה במים חמים הותרה כבר מיד בתום השבעה. באבל על הורים מותר להסתפר לאחר שלושים יום ומשעה שגוערים בו חבריו. את מועדי השבעה, השלושים, האחד עשר חודש והשנה נהוג לציין בלימוד, בהשכבה ובסעודה; יום השנה (״נחלה״) נקבע ליום הפטירה, ויש הנוהגים לציין בשנה הראשונה ביום הקבורה כשנמשכה הקבורה כמה ימים לאחר הפטירה. |
הורדת החוברת
שני הקבצים פתוחים להורדה ולהדפסה. אפשר גם להעביר את הקישור הלאה — לבני משפחה, לשכנים או לחברים שמגיעים לנחם.
איך להשתמש בחוברת בימי השבעה
- 1בחרו מהדורה לפי מנהג המשפחה, ובספק — שאלו את הרב או את בית הכנסת שבו מתפללים.
- 2הדפיסו כמה עותקים והניחו אחד ליד הכניסה לבית האבלים ואחד ליד מקום התפילה.
- 3סמנו מראש את הסעיפים הרלוונטיים לימים הקרובים — קדיש, שבת בתוך השבעה, קימה מן השבעה.
- 4שלחו את הקישור לבני משפחה שמגיעים מרחוק, כדי שיֵדעו למה לצפות.
- 5כל שאלה שאינה כתובה בחוברת — הפנו לרב הקהילה או לחברה קדישא; אנחנו נשמח לעזור לכם ליצור קשר.
מה החוברת אינה
חשוב לנו לומר את זה במפורש: החוברת אינה פסק הלכה ואינה מחליפה שאלת רב. היא מסכמת את המנהג הרווח בכל אחד משני הנוסחים, ובכוונה אינה נכנסת למקרים מורכבים — פטירה בשבת או ברגל, אבלות שנקטעת בחג, אבל על קרוב מאומץ או קרוב שאינו מדרגה ראשונה, ומצבים רפואיים או משפטיים חריגים.
בכל אחד מהמקרים האלה, ובכל מקום שבו הרגשתם שהחוברת ״לא מדברת עליכם״, זה בדיוק הרגע לשאול. אפשר לפנות לרב הקהילה, לחברה קדישא, או להתקשר אלינו ונחבר אתכם לגורם המתאים.
אנחנו כאן בשבילכם
החוברת היא רק חלק מהליווי. הצוות של יד מכוונת נמצא לצד המשפחה גם בהכנת בית האבלים, בארגון מניין ותפילות לאמירת קדיש, בתיאום עלייה לקבר בתום השבעה, ובהמשך — באזכרות ובהצבת המצבה. אם משהו בחוברת לא ברור, או שאתם לא בטוחים איזו מהדורה מתאימה לכם, חייגו למוקד ונעבור על זה יחד.
שאלות נפוצות
החוברת היא עזר מעשי בלבד, לא פסק הלכה. מנהגי האבלות משתנים בין עדות, בין קהילות ואף בין משפחות, ובכל שאלה מעשית — ובמיוחד סביב שבת, חג, מועדי אזכרה והצבת מצבה — יש לנהוג לפי הוראת הרב ומנהג הקהילה שלכם.





